<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תל"ד</h1>
<h2>דף ב.</h2>
[חולין ב' ע"א] הכל שוחטין. התם כדקתני טעמא לא שאדם רשאי להמיר וכו'. דקתני הכל ממירין משמע לכתחלה ולא קתני הכל שהמירו התם טעמא כדמפרש ואזיל לא שאדם רשאי להמיר כו'. דאיצטריכא ליה לפרושי אפי' מזיד נמי בתמורה דאי תנא שהמירו הוה אמינא דיעבד מתפיס בתמורה מזיד ומתכוין לעבור לא יקדש בתמורה. להכי תנא הכל ממירין דמשמע אפי' לכתחלה נמי תמורתו תמורה דארבעין אכתפיה וכשר. ולהכי איצטריך למיתני לא שאדם רשאי וכו' דאי אפשר לו לשנות אלא בלשון ממירין ולא (בל) בלשון שהמירו. והיינו דקאמר תלמודא דהתם ודאי לכתחלה הוא כדקתני טעמ' להלקותו. אבל לא לכתחילה שמותר לעשות. דלישנא לכתחילה תרתי משמע. לכתחילה דמותר לעשות ולכתחילה הוי מעשה אע"פ שיש איסור בעשייתו. וכן נראה לפרש דאכתי לא אתינן לההוא שינוייא הכל דיעבד. ובתמורה [ב' ע"א] דקפריך רישא לסיפא לא משני הכל דיעבד הוא. אלא הכי קמתרץ הכל (מתפייסין) מתפיסין בתמורה כו'. ועוד בעל כרחיך שהמירו לא אתי שפיר דהא לא שמעי' מינה דמתפיסין מזידין ליקרב דהא אמרי' בעלמא ארבעים בכתפיה וכשר. השתא לא איצטריכא לשנויי שינויי דחיקי דבסיפא כי מקשינן איכא לכתחלה ואיכא לדיעבד והכא ממאי דלכתחלה כו'. וקשיא לרבינו שלמה גבי תמורה ליתני שהמירו ולא ליתני תרתי ומשני שנויי דחיקי.
